<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יהודה סתם שבכל התלמוד</h1>
<h2>דף יא.</h2>
גרסינן בפרק כל כתבי הקודש [קי"ח ע"א] אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה. ושמעתי שהגאונים כתבו כי כשהיה רב יהודה מתפלל היה מתפלל בדמע ובבכי [עד] שריצפת לבינה מסתתמת מחמת בכיה. ובפרק אחרון דראש השנה בסוף המסכתא א"ר אלעזר לעולם יסדר תפלתו ואחר כך יתפלל א"ר אבא מסתברא מילתא דרבי אלעזר בברכות של ר"ה ויוה"כ ושל פרקים אבל דכל השנה לא. ופרכינן והא רב יהודה [הוה] מסדר צלותיה ומצלי, שאני רב יהודה כיון דמתלתין [יומי] לתלתין יומי מצלי כלפרקים דמי. ונראה הטעם מפני שהיתה תורתו אומנתו כדאיתא [ר"ה ל"ה ע"א] דרב יהודה הוה מהדר תלמודיה כל תלתין יומין וכי הוה מסיים הוה מצלי.
ותימה דהא רבי שמעון בן יוחאי תורתו היתה אומנותו כדאיתא ביציאות השבת דאמר אההיא ואם התחילו אין מפסיקין אמר רבי יוחנן לא שנו, הא דתניא חבירים שהיו עוסקים בתורה דמפסיקין לק"ש אבל לא לתפלה, אלא כגון רבי שמעון וחביריו אבל אנן מפסיקין בין לקרית שמע בין לתפלה. ובפרק במה מדליקין [ל"ג ע"א] כשנחבאו במערה הוא ובנו רבי אלעזר גרסינן דהוו שלחי מאנייהו ויתבי עד צוארייהו בחלא ועסקי [בתורה] לעידן צלויי לבשו ומכסו ומצלו. אלמא שהיו מתפללין בכל יום אפילו כשעסקו בתורה במערה. וההיא דאין מפסיקין לתפלה משמע דוקא חברים שהיו עוסקים בתורה, אבל כשפסקו מעסק שלהן פשיטא שהיו מתפללין. דהא תניא [ברכות י' ע"ב] ראב"י אומר לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. וכמה נביאים וזקנים תקנו סוד התפלה [מגילה י"ז ע"ב]. ומצינו לה סמך מן התורה כנגד תמידין או אבות שהעמידו שלש תפלות על יסוד המקראות ערב ובקר וצהרים כמפורש על ידי דוד מלך ישראל ועל ידי [דניאל] איש חמודות וזימנין תלתא ביומא. ומשנה שלימה בפרק תפלת השחר [ברכות כ"ח ע"ב] ר"ג אומר מתפלל אדם י"ח בכל יום וכו'. ותו אטו רב יהודה לא היה מבדיל בתפלה. דהא איכא למ"ד דבכל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבתות מפני שצ"ל הבדלה בחונן הדעת. ואע"ג דסליק בקושיא. אטו רב יהודה כל השנה היה מתפלל הביננו. ואע"ג דרבה כי קא חזא לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר מאי דאמר כדאיתא בגמרא לא ישב אדם לפני הספר ביציאות השבת [י' ע"א] לא הוקשה לו אלא שהיה מאריך אבל על התפלה [עצמה] לא הוקשה. הילכך תימה גדול הוא אם לא היה סומך גאולה לתפלה. דאי אפשר שלא היה קורא ק"ש בברכותיה שחרית. בערבית איכא למימר סבירא ליה [ברכות כ"ז ע"ב] תפלת ערבית רשות. מיהו בתפלת שחרית תימה אם לא היה קורא [אותה] בברכות.
